הטופ של סמרקנד/

תעשו חיפוש בגוגל על תמונות של אוזבקיסטן וסביר להניח שרוב התמונות הראשונות שיופיעו (וגם התמונה הראשונה בעמוד זה) הן של כיכר הרגיסטן (Registan Square). מדובר באחד ה-סמלים של המדינה, ולא סתם. הכיכר הזו הייתה הלב של העיר העתיקה של סמרקנד ושם התושבים היו מתאספים בשביל הכל – שוק, מופעים, הודעות של המלך וכו'. היום זה פשוט קומפלקס מטורף, עם שלוש מדרסות מדהימות שמקיפות את הכיכר, וכשנכנסים פנימה יש עוד הרבה מבנים משגעים שלא רואים מבחוץ. אני ממליצה להגיע גם ביום וגם בערב – בזמן השקיעה ואחריה מאירים את המדרסות וזה מאוד מרשים.

זה אולי לא המקום הכי מפורסם בסמרקנד, אבל בעיני הוא הכי הכי יפה. נקרופוליס ("עיר מתים") שאחי זינדה (Shah-i-Zinda) זה מתחם של מוזוליאומים של משפחת המלוכה, שהלוואי על כולנו להיקבר במבנים כל כך יפים. ביניהם הולכים בסמטאות צרות שכל הקירות שלהן מלאים בחרסינות כחולות מדהימות. קסום, באמת.

מסגד ביבי חאנום (Bibi Khanum Mosque) הוא מבנה עצום (!) שלפי האגדה בנתה אשתו של טימור לנג (אבי האומה האוזבקית) לכבוד שובו ממסע בהודו במאה ה-15. יש סיפור אהבה מעניין ודרמטי סביב המסגד הזה, מומלץ לקרוא. רוב המסגד משוחזר (האמת היא שזה המצב עם מרבית המבנים באוזבקיסטן), אבל הוא עדיין מאוד מאוד מרשים. בנוסף, יש טיילת ממש נחמדה שמחברת בין המסגד לבין כיכר הרגיסטן ומאוד נחמד להסתובב שם, במיוחד בסופי שבוע כשמגיעים הרבה תיירים אוזבקים ומשפחות מקומיות.

מעבר לשם החמוד, גור אמיר (Gur-e-Emir) - "קבר המלך" - הוא מוזוליאום שאמיר טימור (טימור לנג) תכנן לבנות בשביל הנכד שלו, אבל מפה לשם יצא שהוא בעצמו קבור שם, יחד עם קרובי משפחה חשובים נוספים בהיסטוריה האוזבקית, כמו הנכד אולוג בק. יש באוזבקיסטן המון אתרים עם אדריכלות מאוד מרשימה, ומה שבעיני מייחד את המוזוליאום הזה זה שיש בו איזו אווירה מיוחדת של יראת כבוד.

אז עם כל הכבוד למוזוליאומים וחרסינות כחולות, אני מודה שאחת הסיבות שאהבתי את סמרקנד היא המקום שבו ישנו והמסעדה שבה אכלנו (לשניהם חזרנו מספר פעמים).

הגסטהאוס נקרא Timur the Great - הוא ממוקם שתי דקות מהרגיסטן בסמטה שקטה, וזה מקום מקסים של משפחה מקסימה, עם ארוחת בוקר שווה! שילמנו 30 דולר לחדר זוגי עם שירותים פרטיים. כשאנחנו היינו הם שיפצו את החדרים הפשוטים אז ישנו בחדר “דלוקס” והוא היה מאוד מפנק, אבל אני מניחה שגם החדרים הפשוטים סבבה. 

המסעדה נקראת פשוט "סמרקנד", ואין מילים בפי לתאר עד כמה אני ממליצה ללכת לשם בשביל חוויה אנתרופולוגית בלתי נשכחת. האוכל טעים ודי זול (ממליצה על סלט אמרלד), אבל האטרקציה האמיתית היא התוכנית האמנותית – אנשים באים לבושים כמו לחתונה, יש מוזיקה, ריקודים ומופעים, ואווירה מהסרטים.