על חצ'אפורי ושאר מאפים/

החצ'אפורי הוא אחד המאכלים הלאומיים של גאורגיה, ואחד המאכלים המושחתים שאכלתי בחיי. "חאצ'ו" בקארטולי (השפה הגאורגית) זה גבינה ו"פורי" - לחם, ואכן בגדול מדובר בשילוב של לחם וגבינה בווריאציות שונות, שאוכלים לארוחות בוקר וערב בבית, בדוכנים בשווקים, וגם במסעדות הכי מפונפנות. החצ'אפורי עד כדי כך משמעותי בגאורגיה שכלכלנים מקומיים יצרו "מדד חצ'אפורי" שעושה שימוש במחיר מרכיבי המאכל כדי לאמוד את האינפלציה ואת חוזק הכלכלה! לכל מחוז בגאורגיה יש חצ'אפורי שאופייני לו, אך את רובם אפשר למצוא בכל רחבי המדינה. כמובן שיש סוגים נוספים חוץ מאלו שאציין כאן, אך אתמקד במה שאני ניסיתי בעצמי, ואפצה בעוד מאפים שהם לא חצ'אפורי אבל הם מעולים. :)

חצ'אפורי אימרולי, שמקורו במחוז אימרטי (Imereti) שבמרכז גאורגיה, הוא הפופולרי ביותר וזה שלרוב אוכלים לארוחת בוקר (ורוצים לחזור לישון אחר כך). זו מין פיצה ממולאת - מאפה עגול ורך של בצק ממולא בגבינה מומלחת וחתוך לסלייסים. זה שמנוני וטעים ואמנם בעיני מאתגר לשעות הבוקר, אבל זו דווקא אחת הגרסאות הקלילות יותר של חצ'אפורי.

החצ'אפורי הזה, המכונה גם "אדג'רולי", הוא כנראה המפורסם ביותר מחוץ לגבולות גאורגיה, "המפואר" ביותר ובעיני גם הטעים ביותר. מדובר בבצק בצורת סירה שהקצוות שלו מקופלים, ובאמצע בריכה של גבינה, עם גוש חמאה שנמס בתוכה וחלמון ביצה נוזלי (שלדעתי זה המאכל הטעים בעולם). מערבבים את כל העסק הזה ביחד ואז בוצעים מהבצק שעוטף אותו וטובלים בתענוג. יאמי! לי באופן אישי לא יצא לראות אותו נאפה בבתים, אלא רק במסעדות (וגם - לא בכולן). אולי בחבל אדג'אריה שבדרום-מערב גאורגיה הוא נפוץ יותר.

חצ'אפורי מגרולי, לפחות לדעתי, מיועד לחובבי גבינות קשוחים בלבד. הוא דומה לאימרולי, רק שבנוסף לגבינה שבתוך הבצק, מוסיפים שכבה נוספת של גבינה מעליו - גם מגבינת האימרולי המומלחת שבפנים, וגם גבינת סולגוני (sulguni) - הגרסה הגאורגית של המוצרלה (וגבינה פופולרית ביותר ומוצלחת מאוד בפני עצמה).

חצ'אפורי שקצת יותר מזכיר בורקס, עשוי מבצק עלים מקופל לריבוע פריך ממולא בגבינה. בעיני זו גרסה מעולה ופחות כבדה של החצ'אפורי, אבל נתקלתי בה מעט מאוד, ורק בדוכנים או מסעדות קטנות בשווקים.

הלוביאני מאוד דומה לחצ'אפורי בהיותו בצק ממולא - רק שהפעם המילוי כולל שעועית אדומה ("לוביו" = שעועית) ולא גבינות. באופן מפתיע זה פחות כבד ממה שזה נשמע, ולמרות שאני לא כזו חובבת שעועיות, הלוביאני דווקא טעים מאוד בעיני.

אחד המאכל הלאומיים של חבל סוונטי ההררי, שאני נתקלתי בו רק שם, וליתר דיוק רק במסעדות במסטיה. זהו בצק (אפוי או מטוגן במחבת) ממולא בבשר קצוץ - כבש, עז או חזיר, עם בצל ו"מלח סוונטי" שהוא בעצם מיקס של מלא תבלינים שונים (כמו מלח, זרעים שונים, שום ועוד). טעים!