מתוקים/

נקרא גם Baobing. נשנוש גדול ומרענן של קרח מגולח עם תוספות שונות, חלקן סטנדרטיות כמו פירות, חלב מרוכז וכו', וחלקן טייוואניות כמו שעועית, כדורי טארו, כדורי טפיוקה ועוד רבים וטובים.

אחת הגרסאות הפופולריות היא קרח מגולח עם מנגו טרי ולרוב גם עם גלידת מנגו, ויש כמה מקומות שמפורסמים מאוד בגרסה הזו ברחוב YongKang שבטייפה. המנגו עצמו באמת עסיסי וטעים בטירוף (כמו כל הפירות בטייוואן) אבל אני מודה שבעיני היו שילובים מעניינים יותר.

מנה מוזרה אך טעימה לאללה של מין קרפ מגולגל עם גלידה, שבבי בוטנים וכוסברה. זה מתוק אבל לא מדי, ושילוב המרקמים והטעמים ממש מגניב. בדרך כלל יש מגוון טעמי גלידה שאפשר לבחור, ובעיני זה טעים במיוחד עם גלידת טארו (אם כבר מוזרות, אז עד הסוף). אני ארחיק לכת ואומר שאני חושבת שזו מנה שמייצגת ממש טוב את הבלתי-קונבנציונליות של המטבח הטייוואני, שאיכשהו עובדת מעולה.

​

אנחנו ניסינו את הרול הזה ב-Qijin Island שבגאושיונג, אבל אפשר למצוא אותו בשווקי אוכל רבים ברחבי האי.

טייוואן מפוצצת בחנויות של תה קר שמציעות מיליוני סוגים של תה - החל מה-Bubble Tea המפורסם (עם כדורי טפיוקה, הרבה חלב והרבה סוכר - טעיםםםםם אבל גם קצת מבחיל לאנשים כמוני שכבר לא מסוגלים לשתות שוקו וכדומה), וכלה במשקאות שהם בעצם מיץ עם קצת תה מקומי. בכל אופן, בעיני זה רענון כיפי ומגניב, במיוחד ביום חם.

מקום מומלץ במיוחד: התה הכי טעים ששתיתי היה בחואליין, בחנות של רשת בשם "Macu" - מיץ תפוזים ותה ירוק עם תוספת plum (מין שזיף חמוץ ומלוח). מדהים!
מיקום: https://goo.gl/maps/GTXUXwMPqpQ2

מוצ'י זה בכלל ממתק יפני במקור, אך כמו הרבה דברים אחרים שהיגרו לטייוואן בזמן השלטון היפני ונשארו- גם המוצ'י די נפוץ באי. הוא עשוי מאורז עמילני ובתהליך כלשהו הופך למין בצק אלסטי ודביק, שמגיע במגוון טעמים כמו מאצ'ה, בוטנים, שומשום שחור, שעועית וכו'.

​

גם את המוצ'י אפשר למצוא במקומות רבים באי, ואני ממליצה לחפש אחת משתי אפשרויות - או חנות שמתמחה במוצ'י ויש בה מלא אנשים (מצאנו אחת כזו ליד ה-Wow Hostel בחואליין), או לחפש דוכן של מוצ'י בשווקי הלילה, שם אפשר לראות אותם מגלגלים ועוטפים ומכינים הכל במקום (טעימים במיוחד מצאנו בשוק Wusheng בטאינאן).

והנה גם המלצה עם טעמים ומרקמים סטנדרטיים! זה מאפה ממש פופולרי ואף איקוני בטייוואן – מין פאי קטנטן ממולא במחית אננס. זה גם אחלה דבר לקנות כמזכרת לחברים שנשארו בארץ, כי אפשר בקלות לקנות אותם ארוזים טוב ועמידים למסע. אפשר למצוא עוגות אננס גם במכולות – זולות וחביבות, וגם במאפיות בוטיק ובחנויות שמתמחות רק בזה. בכל מקרה זה טעים!

​

מקום מומלץ במיוחד: טוב, המקום הזה הוא מציאה ברמה של דברים שמוצאים רק כשמשוטטים בלי מטרה, וזה קרה דווקא בקרבת רחוב YongKang ההומה והתיירותי שבטייפה.

שם המקום הוא 手 天 品 (או Shou Tian Pin), וזו מאפיית בוטיק קטנה ומדהימה שמכינה הרבה דברים כמו לחמים, עוגיות וכו', ובין היתר עוגת אננס עם אגוזים פשוט משובחת.

מיקום: https://goo.gl/maps/V31GwheXAKkLX1nV9

תודו לי אחר כך. :)

​

אני חושבת שלא אכלתי ג'לי 20 שנה בערך, מאז הג'לי הורוד הדי מחריד שילדים קטנים אוכלים משום מה. אבל בטייוואן יש הרבה ג'לי, ואחד המגניבים מביניהם הוא האָיוּ (Ayu). זה צמח מקומי שאמור להיות דומה לתאנה ועושים ממנו ג'לי צהבהב, קר ומרענן, שמוגש בדרך כלל עם מיץ לימון ועם דבש. נתקלתי במנה הזו בעיקר בשווקי לילה.

עוד ג'לי טעים שאפשר למצוא בשווקי לילה הוא ה-"Grass Jelly" (או: Xian Cao) שעשוי מאיזשהו צמח תבלין (מאותה משפחה כמו מנטה, אבל הטעם לא דומה), ואמורות להיות לו סגולות רפואיות. הטעם קצת יותר דומיננטי מאשר האיו, ובכל מקרה שניהם ממש מוצלחים.

מאפה של בצק דק, דומה לפנקייק, שממולא בשעועית אדומה מתוקה (ולפעמים גם במין קרם וניל- במקום השעועית). מוכרים אותם בדוכנים ברחוב שמכינים את המאפים במקום, במין מחבתות ברזל קטנות. גם זה אופציה פחות מאתגרת מבחינת טעמים ומרקמים, וגם קצת פחות מיוחדת בעיני, אבל בהחלט טעים!