נורטה/

אז קצת יותר בהרחבה: הרי נורטה נמצאים בין סמרקנד לבוכרה, צפונית לסמרקנד וצפון-מזרחית לבוכרה. קצת יותר בקטן, הם משתרעים בין העיירות נורטה (Nurata) במערב וג'יזאח (Jizzakh) במזרח, מדרום לאגם איידרקול (Aydarkul). זה אזור של כפרים טג'יקיים קטנטנים ומבודדים שיושבים בעמקים שבין ההרים, באמת בשום מקום ובאמת חיי כפר כמו שאני דמיינתי אותם – הולכים להביא מים מהמעיין עם החמור וכאלה. מעבר לזה, הנוף שם משגע - צחיח וגדול ופתוח, כשאפשר לטפס על כל גבעה מעל הכפר, לפגוש את רועי הצאן ולראות את האגם הגדול שמצפון.
אני מוכרחה לספר שאנחנו שמענו על נורטה ממש במקרה ונסענו לשם בעיקר כי היינו צריכים להעביר את הזמן עד שיתחמם קצת בשאר מדינות מרכז אסיה, ולא היו לנו תוכניות יותר טובות. הגענו עם ציפיות מאוד נמוכות, ובסוף התבדינו לגמרי והייתה לנו שם חוויה באמת מיוחדת במינה. אתם מוזמנים לקרוא מה כתבתי עליה (משום מה אני רואה את נורטה בלשון נקבה) והלוואי שזה יעשה חשק למי שליבו צריך להגיע שם.

אנחנו הגענו מסמרקנד וחזרנו לסמרקנד, אבל מבחינה גאוגרפית הגיוני מאוד לבקר בהרי נורטה בדרך מסמרקנד לבוכרה או להיפך. אז מסמרקנד:
1. מונית משותפת מסמרקנד לג'יזאח (15,000 סום לאדם – המחירים נכונים לאפריל 2018)
2. מונית משותפת מג'יזאח לפוריש (8000 סום לאדם)
3. מונית פרטית מפוריש לסינטאב (60,000 סום לכל המונית)
 

לנוסעים מבוכרה: אני לא יודעת פרטים ומחירים, אבל בעיקרון צריך לנסוע מבוכרה לנאבוי (Navoy), מנאבוי לעיירה נורטה, ומנורטה לקחת מונית פרטית לכפר הרצוי.
 

למי שלא רוצה לטרוח ומוכן לשלם יותר, כמובן שאפשר פשוט לקחת מונית פרטית מסמרקנד/בוכרה עד לכפר שישנים בו.

בשנים האחרונות יש בנורטה פרויקטים של תיירות אקולוגית ומבוססת-קהילה, או במילים פשוטות – יש הרבה אפשרויות של הום סטיי בכפרים השונים, שהם סוג של גסטהאוסים ברמות שונות. אפשר גם לישון במתחמי יורטות שליד האגם, בצד המערבי שקרוב יחסית לעיירה נורטה, אבל לנו זה לא היה נראה אטרקטיבי במיוחד ואחר כך שמענו גם פידבקים לא טובים (שזה מאוד תיירותי). 

אנחנו נשארנו באזור חמישה ימים וישנו בשני כפרים שונים - סינטאב (Sentyab) ואסרף (Asraf) שהם די קרובים אחד לשני. שילמנו (כאמור, באפריל 2018) 25 דולר לאדם ליום וזה כלל לינה, שלוש ארוחות, וודקה כיד המלך. על מים מינרלים, בירות וכו' שילמנו לפי מצב הרוח של המארחים. ייתכן שמאז המחירים קצת השתנו, אבל הקונספט הוא אותו קונספט. בין הכפרים עברנו במונית פרטית שהזמנו דרך המארחים שלנו (שילמנו 40,000 סום למונית), וככל הידוע לי אין דרך טובה יותר לעשות זאת.

​

אפשר למצוא פרטים על אפשרויות האירוח השונות וגם לתאם מראש מקום לינה באתר: www.nuratau.com

את ההום-סטיי הראשון (בסינטאב) תיאמנו דרכם, להום-סטיי השני פשוט הגענו והיה להם מקום. בעיקרון בכל כפר אמורים להיות מספר מקומות לינה, אז לשיקולכם האם לתאם מראש או לא. 

לפני שנסענו להרפתקה בנורטה ראינו כמה תמונות של הכפר סינטאב והוא היה נראה כמו מקום ממש סתמי. אבל! לשמחתנו כנראה שהן צולמו על ידי צלם לא מוכשר כי האמת היא שסינטאב הוא כפר מקסים ביותר, ממש פשוט אבל מטופח ושוקק יחסית לכפר נידח בהרים. זה מקום מעולה לחוות את חיי הכפר האוזבקים (שהם בעצם טג'יקיים..), התושבים בכפר היו ממש ידידותיים והייתה לנו הרבה אינטראקציה איתם במסגרת פערי השפה. ממש כיף פשוט להסתובב בכפר, וכשנמאס מזה אפשר להתפנן בנחל שזורם באמצע הכפר (לנו היה קר מדי אבל אני מניחה שבקיץ גם כיף לשכשך קצת), ואפשר לטפס על ההרים שמסביב לכפר וליהנות מהנוף.
 

לינה: ישנו אצל רחימה (Rahima Homestay) שמנהלת ביד רמה את ההום סטיי הקטן והביתי שלה. התנאים שם די פשוטים והם לא ממש מדברים אנגלית, אבל יש חצר נעימה, רחימה אלופה והאווירה שם נעימה ומשפחתית - בעלה של רחימה לא הפסיק להציע לנו וודקה והבת שלה הלכה איתנו לטיולים למכולת (שיש בה שניים וחצי מצרכים).

לעומת סינטאב, אסרף הוא כפר יותר מפוזר ולכן גם הרגיש מבודד יותר. פה פחות חווינו את חיי הכפר אבל לעומת זאת הטבע פשוט מהמם. טיפוס של רבע שעה על כל אחת מהגבעות שמעל אסרף מוביל לנוף עוצר נשימה על בתי הכפר, ועל אגם איידרקול והמישור הענקי שסביבו.

לינה: ישנו ב-Yahshigul Guest House – גסטהאוס גדול יחסית ששייך למשפחה מקסימה, והבחור שמנהל שם את העניינים מקסים במיוחד ומדבר אנגלית טובה. יש לגסטהאוס חלק ישן וחלק חדש, כשבחלק החדש יש מקלחת ברמה של ספא – בחיי. כשאנחנו היינו שם היו גם קבוצות של תיירים אירופאים, אני מניחה שזה תלוי על איזה יום נופלים אבל בכל מקרה האווירה פחות אינטימית וביתית מאשר אצל רחימה. לנו זה דווקא בא בטוב וכל התיירים שפגשנו שם היו כיפיים, אז זה תלוי כמה שקט מחפשים. ובתכלס, שקט לא חסר, ורק צריך לצאת רגע מהגסטהאוס ולהתחיל לשוטט.