צ'ינלון אנד דה ליידיז


כשמטיילים במיאנמר אין סיכוי שלא להיתקל בחבורות של זכרים בכל טווח הגילאים עומדים במעגל ומקפיצים ביניהם מין כדור קש בעזרת רגליהם וראשיהם, כלומר - משחקים צ'ינלון (Chinlone).


הצ'ינלון נחשב לספורט הלאומי במיאנמר ואומרים שכבר לפני 1500 שנה המלכים הבורמזים נהגו לשחק בו. על אף שמדובר בספורט מקצועי ואף תחרותי, אין ממש עניין של ניצחון או הפסד – משחקים בקבוצה אחת, והדגש מושם על איך משחקים - הטכניקה - כשהמטרה היא להעביר את הכדור בצורה היצירתית והמרשימה ביותר. כמובן מבלי שיפול לרצפה. כל השחקנים עומדים במעגל ובמרכזו ניצב אחד השחקנים ומבצע מעיין סולו של ריקוד. ברגע שהכדור נוגע ברצפה המשחק נעצר ומתחילים מחדש.


כדור הקש למעשה עשוי מרָאטָאן - סוג של דקל טרופי שמהסיבים שלו קולעים רהיטים, חבלים ו..כדור. הרעש שמשמיע הכדור במגע עם הגוף של השחקנים נשמע כואב מצד אחד, אך מוסיף התלהבות למשחק מצד שני. הבורמזים גורסים כי אחד המפתחות החשובים להצלחה במשחק הוא להיות במצב "זן" - ריכוז הדומה לזה אליו מגיעים במהלך מדיטציה.

למשחק יש חשיבות גדולה בתרבות הבורמזית - בפסטיבלים בודהיסטיים רבים שנערכים במדינה מתקיימים גם משחקי צ'ינלון, כשברקע מנוגנת מוזיקה מסורתית אשר מטרתה לעורר השראה בשחקנים. כמו כן, לעיתים משחקים צ'ינלון באירועי התרמה, טקסים דתיים ואף בהלוויות.


בעבר הצ'ינלון נתפש פחות כתחום ספורט ויותר כאמצעי בידור – בתחילה לשם שעשוע המלוכה הבורמזית, ובהמשך לאירופאים ששלטו באיזור. לאחר שמיאנמר קיבלה עצמאות מבריטניה ב-1948, מאפיינים בריטיים קולוניאליסטים רבים עדיין ניכרו במדינה. בעקבות כך הממשלה הבורמזית ניסתה לקדם שימור של מסורות בורמזיות, והצ'ינלון היה אידיאלי לכך בתור פעילות נטולת כל השפעה חיצונית. וכך הפך הצ'ינלון למרכיב חשוב בתחושת הלאומיות של מיאנמר - בבתי ספר החלו ללמד ילדים לשחק את המשחק המסורתי, שבעקבות כך הפך לתחום ספורט של ממש, כולל ספר חוקים ותחרויות נושאות פרסים.


לפי מקורות בורמזים אינטרנטיים, המשחק נפוץ בקרב כל הגילאים וכל המינים, וישנן נשים המשחקות באופן מקצועי. אנחנו לא נתקלנו בנשים או אפילו בילדות המשחקות בו, מלבד הילדה שבתמונה: אביה מנהל בית קפה מקומי בעיר באגאן ובנוסף לכך מסתבר שהוא שחקן צ'ינלון מעולה. לאחר שהוא הדגים לנו את יכולותיו המרשימות, הילדה החייכנית לקחה את הכדור והתאמנה קצת בעצמה. לרוב כשאני מצלמת אני מרגישה שהתמונה לא מצליחה לשקף את מלוא היופי של המציאות, אבל מדי פעם משהו מצליח. גרגירי האבק וקרני האור והידיים הקטנות שלה וכדור הראטאן לוכדים, עבורי לפחות, משהו מהפשטות והקסם של מיאנמר והשמחה הפשוטה והמקסימה של הבורמזים.


בגרסה המקצועית: https://www.youtube.com/watch?v=BUKXrcIVGtM

בגרסת הרחוב: https://www.youtube.com/watch?v=f3Y1WZhXZU8

21 צפיות
  • Facebook
  • Instagram

© 2019 by I want eyes always

כל הזכויות על כל התוכן הכתוב והמצולם המופיע באתר שמורות ל"אני רוצה תמיד עיניים"