איזה קטע מוזר זה גבולות. אנחנו ישראלים. אנחנו מדברים כל כך הרבה על גבולות וכיבושים ומה כתוב בתנ"ך וקווים בצבעים שונים ושטחים באותיות שונות. ואנחנו לומדים למה ומתי בדיוק הגבולות שלנו נקבעו דווקא ככה, ואנחנו רגילים להישאר בתוכם (מקסימום גיחה לסיני או לנחל זרד).
אבל יש מקומות שבהם זה אחרת. מרכז אסיה למשל. ברור שיש סיבות לכך שזה נראה כאילו מישהו קשקש את הגבולות של קירגיזסטן-אוזבקיסטן-טג'יקיסטן כשהוא היה שיכור, ולזה שקזחסטן פשוט עצומה (התשיעית בגודלה בעולם - כולם אומרים בגאווה) וחיים בה רק 18 מיליון איש - סיבות כמו הצארים הרוסים וברית המועצות בהמשך, וכמו היסטוריה שבטית רחוקה יותר. אבל כשניסינו לשאול ולהבין היה נדמה שאף אחד לא ממש יודע מה הסיפור, ובעיקר שלאף אחד זה לא ממש משנה. ההסברים של הקזחים השתנו בכל פעם וגם לא בדיוק ענו לשאלה, אבל כן שמענו סיפורים מעניינים (מדויקים היסטורית יותר או פחות), כמו למשל על חורף 1968 שהיה כל כך קר עד שהאדמה כוסתה בשכבת קרח ולעדרי הצאן של הנוודים הקזחים לא היה מה לאכול. חורף שהיה כל כך קר עד ששבעים אחוז מהכבשים והעיזים מתו מרעב ומקור, ובעקבות כך נוודים רבים החליטו להתיישב במקום קבע ולעבור לגדל עדרי בקר.
בכל אופן, אחרי כל זה העיר טשקנט הייתה יכולה להיות חלק מקזחסטן ובסוף היא דווקא בשטח אוזבקיסטן, והמשפחה שאירחה אותנו לארוחת צהריים בשימקנט (קזחסטן) בכלל קוראת לעצמה אוזבקית, ובכפר הנידח בהרים של אוזבקיסטן כולם היו טג'יקיים. אז הגבול נדמה קצת רנדומלי, כשאנשים עוברים אותו יום-יום בנונשלאנטיות בשביל עבודה, או בשביל לבקר חברים וקרובי משפחה.
ובכל זאת - הגבול מורגש.
זו הפעם הראשונה בטיול שחצינו גבול בצורה קרקעית, וזה כל כך הרבה יותר מעניין מאשר לטוס. נסענו פחות משעה מטשקנט והגענו למעבר הגבול עם קזחסטן - כמה החתמות בדרכון, כמה צעדים, והנה אנחנו במדינה חדשה! ככה סתם. לאדמה מן הסתם זה לא ממש אכפת שנקבע פה גבול רנדומלי, אבל פתאום יש פה כתב קירילי ומדברים שפה דומה אך שונה והארכיטקטורה כבר לא כל כך סובייטית ויש סוסים במקום חמורים והקטע הכי נפלא הוא שפתאום אנשים נראים אחרת! וזה כמובן פוקח את העיניים שלי לרווחה.
וזהו, החמודים בתמונה - מוחמד עלי (שבעה חודשים) ואמא שלו, מרז'ן, מחוץ למכולת שלהם בשימקנט - כל כך מקסימים שאני לא רוצה להוסיף כלום, חוץ מזה שאיזה מזל שבני אדם נראים כל כך שונה אחד מהשני ושהם יפים בכל מקום.
Comments